Daf 73b
וְכָל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי אֶלָּא נִיכְבְּשִׁינְהוּ (דְּנָיְידִי) [דְּנִינַיְידָּן] וְנֵימָא כֹּל דְּפָרֵישׁ מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ
Rachi (non traduit)
נכבשינהו דניניידו. יכוף אותם שינודו דלא ליהוי קבוע:
Tossefoth (non traduit)
ונכבשינהו דניניידן ונימא דכל דפריש מרובא פריש. וכגון שלא בפנינו פירשו ממקום קבוע דאי היתה הפרישה בפנינו היו אסורין כאילו לקחן במקום קביעות וכן מוכח בפרק קמא דפסחים (דף ט:) דתשע צבורין של חמץ ואחת של מצה ואתא עכבר ושקל דאמרי' כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ובפרק גיד הנשה (חולין צה.) אמרי' גבי תשע חנויות בנמצא הלך אחר הרוב אפילו נמצא ביד עובד כוכבים והיינו טעמא דגבי ציבורין מיירי בדשקל עכבר קמן שנולד לנו הספק במקום קביעות ולכך קאמר ונכבשינהו דניניידן דכיון שיצאו ממקום קיבוען אמרינן מרובא פריש והכי נמי אמרינן בפרק בתרא דיומא (דף פד:) גבי תשעה עכו''ם וישראל אחד ביניהן דבאותה חצר מפקחין ובחצר אחרת אין מפקחין:
אָמַר רָבָא (הַשְׁתָּא דַּאֲמוּר רַבָּנַן לָא נִיקְרַב) גְּזֵירָה שֶׁמָּא יָבֹאוּ עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים בְּבַת אַחַת וְיַקְרִבוּ
Rachi (non traduit)
אמר רבא גזירה שמא יבאו י' כהנים בבת אחת ויקרבו. קא סלקא דעתך השתא דחייש לשמא אחר שיקחם אחד אחד עד ששחטו י' והם רוב יבואו י' כהנים ויזרקו דמיהן ויקטירו אימוריהן כאחד ואפשר לצמצם והשתא דאשתכח דקריב רובא בבת אחת ואיכא למיחש איסורא ברובא איתיה דבשלמא כי משיך חד חד ומקריב קמא קמא איכא למימר דכל חד דקריב בהיתר מרובא פריש ואיסורי הנאה בהני דפיישי הוא דהוו רובא לגביה אבל השתא דקרבי כי הדדי לא הוו הני דפיישי רובא לגבייהו:
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא אֶלָּא מֵעַתָּה מְגִיסָא אֲסִירָא
Rachi (non traduit)
אלא מעתה מגיסא אסירא. כלומר וכי מאחר שמשכו ולקחו אחד אחד לבדו ובנידנוד דכל חד דאמר דמרובא פריש ושחטן וקבל דמן במגיס בחזקה שהוא כשר חוזרים ומצטרפין השחוטין להיות רוב ולהיאסר:
מִשּׁוּם שֶׁמָּא יָבֹאוּ עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים בְּבַת אַחַת וְיִקְחוּ בַּעֲשָׂרָה כֹּהֲנִים בְּבַת אַחַת מִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אָמַר רָבָא מִשּׁוּם קָבוּעַ
Rachi (non traduit)
ומשני משום שמא יבאו י' כהנים בבת אחת ויקחו. מתוך התערובת וכיון דרובא נכסי כי הדדי איכא למיחש דאיסורא ברובא איתיה:
ובבת אחת מי משכחת לה. בשלמא זריקה והקטרה איכא למימר בבת אחת אבל לקיחה כיון דכבשינהו וניידי כלום אפשר לצמצם לקיחתן דלא צריך לרדוף ולהשיג כל אחד:
אלא אמר רבא גזירה משום קבוע. דלמא אתי למימשך ולמיסבינהו חד וחד כי לא ניידי דה''ל קבוע וכמחצה על מחצה דמי וליכא למיסמך ולמימר מדרובא פריש:
Tossefoth (non traduit)
אלא אמר רבא משום קבוע. מדגזור משום קבוע היה נראה דאי שקיל חד מן הקבוע אסור מדאורייתא ולא אמרי' מרובא פריש דכיון דדבר חשוב הוא ולא בטל היכא דה''ל קבוע כמחצה על מחצה דמי אבל א''א לומר כן מדאמר רב בסמוך טבעת של עבודת כוכבים שנתערבה במאה טבעות ונפלה אחת מהן לים הותרו כולן ומשמע נמי לדידיה דבמתני' [דנתערבו] אחד בריבוא ומית חד מינייהו אמרי' דאיסורא מית והשאר מותרין ואמאי אדרבה דהיתר נפל ומית אלא היינו טעמא דהקילו משום דמדאורייתא בטלי ברובא דכל מילי מדאורייתא ברובא בטלי כיון דלא ידיע ואפילו ששה דברים מאחר שנתערב ולא ידיע וכן תרומה בטלה באחד ומאה ולא שייך כל קבוע אלא בדבר הידוע כגון תשע חנויות ותשע צבורין ותשע צפרדעים ותשע עכו''ם שההיתר והאיסור שלהם ידועים במקומם:
אָמַר רָבָא הַשְׁתָּא דְּאָמְרִי רַבָּנַן לָא נַקְרֵיב אִי (נַקְרֵיב) [מַקְרֵיב] לָא מְרַצֵּי אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּעוֹלָה וְעוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחַטָּאת אֲפִילּוּ אַחַת בְּרִיבּוֹא יָמוּתוּ כּוּלָּן
Rachi (non traduit)
אי מקריב לא מרצי. דאידחי ליה מדרבנן (נ''ל מדאורייתא בשעת קביעותא לא חזו עד דניידי וגזרו ביה רבנן משום קביעותא והוו להו דחויין מן התורה ומתני' אפילו הוכרו לבסוף אסורין הואיל ונדחו ושוב אין חוזר) ור' אמר לי דהאי קבוע אינו דין מן התורה כמחצה על מחצה אלא א''כ ניכר האיסור כל שהן (דמגו דאחד דמינכר ילפי' לה) ושוב אינו חוזר ונראה ואע''פ שהכשרין שבהן ראויין להקרבה הואיל ונדחה מלהקריב לכתחלה מחמת הפסולין המעורבין בהן נדחו לגמרי דהוה להו כפסולין:
חטאת שנתערבה בעולה. בעופות קתני דלית להו תקנתא ברעייה שאין פדיון לעוף כדאמרינן במנחות בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף ק:):
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּכֹהֵן נִמְלָךְ אֲבָל בְּכֹהֵן שֶׁאֵין נִמְלָךְ עֲשָׂאָן לְמַעְלָה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל
Rachi (non traduit)
מחצה כשר ומחצה פסול. ומביא חטאת ויקריבנה למטה ותיובתא לרבא מהא דקתני מחצה כשר דהא הכא אילו אתי לאימלוכי אמרי' ליה לא תקריב כדקתני ימותו שאין משנים לפסול זה בידים מפני תקנת חבירו וכי לא נמלך והקריב קתני דהעשוי כהלכתא כשר וה''נ הכשירין ירצו:
Tossefoth (non traduit)
במה דברים אמורים בכהן נמלך כו'. אין משנה זו שנויה כך במסכת קינים אלא פרק אחד הוא שמתחיל כך וקאי אכל מאי דתני לעיל:
לְמַטָּה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל אַחַת לְמַטָּה וְאַחַת לְמַעְלָה (שְׁנֵיהֶן) [שְׁתֵּיהֶן] פְּסוּלוֹת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חַטָּאת קְרֵיבָה לְמַעְלָה וְעוֹלָה קְרֵיבָה לְמַטָּה
אֶלָּא הָא כְּמַאן דְּאָמַר בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין הָא כְּמַאן דְּאָמַר בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִידְחִין
Rachi (non traduit)
הא כמ''ד. פלוגתא רבי יהודה ורבנן היא בסדר יומא (דף סד:):
הֲרֵי שְׁחוּטִין דִּלְכוּלֵּי עָלְמָא נִידְחִין
Rachi (non traduit)
והרי שחוטין דלכ''ע. כל הנך דפליגי בבעלי חיים מודו בשחוטין דנידחין:
and every [case of] kabua’ is like half and half? (1) — Rather, [the difficulty is this]: Let us force them to scatter and then say, whatever is detached, is detached from the majority? — Said Raba: We fear lest [e.g.] ten priests come at the same time and offer them. (2) One of the Rabbis observed to Raba: If so, is the tray forbidden? (3) — [Rather the reason is] because [we fear] lest [e.g.] ten priests come and take them simultaneously. (4) Is that possible? (5) — Rather said Raba: The reason is because of kabua’. (6) Raba said: Since the Rabbis ruled that we must not offer them, if one does offer, it [each animal] does not propitiate. (7) R. Huna b. Judah raised an objection to Raba: If a sin-offering was mixed up with a burnt-offering, or a burntoffering with a sin-offering, (8) even one in ten thousand, all must die. (9) When is this? If the priest consulted [the authorities]. (10) But if the priest did not consult [the authorities], and he sacrificed them [all] above, (11) half are fit and half are unfit; (12) below, half are fit and half are unfit. [If he sacrificed] one above and one below, both are unfit, for I assume [that] the sin-offering was offered above, and the burntoffering below! (13) — Said he to him: (14) This [my ruling] is in accordance with the view that live animals can be [permanently] rejected; the other is in accordance with the view that live animals cannot be [permanently] rejected. (15) But what about slaughtered animals regarding which all agree that they are [permanently] rejected,

(1). This is a general rule in the Talmud: although the majority is always followed, that is only when the minority is not kabua’, fixed, settled in a certain place; otherwise it is equal to the majority; v. Sanh. (Sonc. ed.) p. 531, n. 4. Here, the forbidden animal being kabua’, is therefore equal to the majority.
(2). This is now assumed to mean that after they are detached and slaughtered one after the other, ten priests will sprinkle the blood of ten animals or present their emurim (these are the essential acts of offering) simultaneously. Now, where e.g. the ten constitute the majority, they may therefore be assumed to include the forbidden one.
(3). After each animal has been slaughtered in the presumption that it is permitted, can they now become forbidden when their emurim are on the tray, waiting to be presented at the altar? That is absurd.
(4). From the confused herd.
(5). Surely not. Since they are scattered, it is impossible for the priests to take them at the identical moment.
(6). If we permit this when they are scattered, the priests may come and take them one by one even when they are not scattered, which, as stated above, is forbidden.
(7). This is a technical expression to denote that the sacrifice is invalid, and the owner still remains liable to his obligation.
(8). This refers to birds. These cannot be left until they are blemished, as bird-offerings cannot be redeemed.
(9). Since we do not know now how each is to be sacrificed.
(10). He asked what he was to do.
(11). As burnt-offerings.
(12). And if there was one bird of each, he must bring another for a sin-offering; similarly when it is reversed.
(13). I.e., this is possible; v. Kin. I, 2 and III, 1. — Thus although the priest is forbidden to offer them in the first place, yet if he does, those offered properly are fit. The same then should apply here.
(14). Marginal emendation.
(15). v. p. 295, n. 7, 10.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source